הה"ד מי יעלה כו'. משום דבעי לפרש כדמסיים וישב אל יתר חותנו שהלך אל יתרו להתיר שבועתו מייתי הני קראי דכתיב בהו ולא נשבע למרמה:
קריאה במקור
עץ יוסף על שמות רבה · פרק 4 · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מ"ש מן הלסטים. פי' וכי להתפאר היה צריך שלא עשה מעשה לסטים. ומה צ"ל לא חמור אחד מהם וגו':
שהיינו נוסעים במדבר. שהיה מסעותי לצרכם והיה מן הדין שישאו משאי. עם כל זה לא הטרחתים. ובפרשת קרח דרש על מקרא זה בשעה שהייתי יורד מן מדין למצרים לא אמרתי כו'. ומדרש זה לא רצה לדרוש על אותה שעה כי קשה לו מה היה לו ליטול באותה שעה הלא ישראל לא היו במדין שיטול מהם חמור. והמדרש דשם לא רצה לדרוש אמסעות דמדבר דהלא לא היה היולך בשביל צרכיהם יותר מלצרכו:
כמ"ד וישאו את שברם על חמוריהם וכתיב ויעמוס כו'. כצ"ל [מת"כ]:
שנתברר על עסקיו. שלא נתרצה לילך עד שבירר היטב דבר שליחותו שלא יתפוס בשום דבר. וכדלעיל פ"ג סימן ו' שאמר שם אותה שעה נתברר משה על עסקיו:
עד שעמד עליו בדין וראה שחייב מיתה והרגו. כצ"ל [יפ"ת] והכוונה לזה דאי' בשוח"ט ויפן כה וכה כו' שראה את המלכים ונמלך בהם והרגו בדין והת"נ מתרץ הגי' שלפנינו עמד עליו בדין והרגו וראה שהוא חייב מיתה כונתו עמד עליו בדין שנמלך במלאכים והרגו ועוד שראה ברוה"ק שעליו מה שעשה בבית שבא על אשתו של דתן כו':
נשבע לו. כדכתיב ויואל משה והוא ל' שבועה כדר' יהודה דלעיל פ"א:
והתיר שבועתו. פי' התירו בנתינת רשות. שכיון שנתן לו רשות היה מותר לילך [יפ"ת]:
הה"ד וישב אל יתר חותנו. ליטול ממנו רשות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6ac07766987c3b59138daef816b8fcc5f810059bea8f6b4751b5960346c7153