בארץ מצרים ולא במצרים. והיינו חוץ לכרך כדאי' במכילתא:
קריאה במקור
עץ יוסף על שמות רבה · פרק 15 · פסקה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וכן אמר משה כצאתי כו'. ס"ל דטעם משה היה מפני שהשכינה לא נגלה למשה בתוך כרך של מצרים אלא חוץ לכרך היתה עומדת (מטעם דבחוץ תעמוד). וע"י משה ואהרן שלוחי ב"ד שלמעלה גבה את חובו ועשה כל הנסים הללו. וא"כ כשהיה משה רוצה להתפלל אל המקום היה יוצא חוץ לכרך מקום גילוי השכינה:
שנגלה הקב"ה במקום עכו"ם כו'. היינו במכה אחרונה:
במקום עכו"ם. שמצרים היתה מלאה גלולים ואין תלם שלא היה בו עכו"ם:
ובמקום טנופת. כדכתיב ותבאש כל ארץ מצרים:
ובמקום טומאה. כדמסיים ומצרים מקברים וגו':
לטמא את עצמי א"א. לפי הדין. ולהניח תרומתי א"א. שתטמא ולא אוכל לאכול אותה אחר כך ואיני רוצה לאבדה:
ולא לאבד את תרומתי. צ"ל שנפלה שם באופן שלא נטמאת שלא נגעה ולא האהילה על הקבר. א"נ שהיתה בתוך כלי חרס מוקף צמיד פתיל. אבל הוא א"א שיכנס שם בלתי שיאהיל או יגע בטומאה:
היו בין הקברות. לא האריך להזכיר ג"כ טנופת ועכו"ם שהזכיר לעיל כי די בטומאת מת שהיא העיקר:
שנא' וארד להצילו. דהיינו ירידת השכינה. כי זה נקרא בחינת הורדה כביכול כאילו ירד ממדריגתו להשכין שכינתו במקום ההוא:
שנא' וכפר את מקדש הקדש. מדכתיב כפול מקדש הקדש מפיק דקאי על השכינה. ואף שפסוק זה כתיב מאוחר לפסוק וכפר על הקדש. מ"מ אקדמיה המדרש משום דביה כתיב את מקדש הקדש דמשמע טפי דקאי על השכינה. והא דהביא כלל פסוק וכפר על הקדש. הוא משום דביה כתיב וכפר על הקדש מטומאות בני ישראל דמשמע שכביכול השכינה צריכה כפרה על שנטמאת מטמאות בני ישראל [ת"נ]:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6ac07766987c3b59138daef816b8fcc5f810059bea8f6b4751b5960346c7153