הה"ד השולח כו' ופי' בשלח לשון לויה. ולא שתלה השליחות בפרעה. ואפקיה בלשון שליחות לומר הפה שאמר לא אשלח הוא שאמר קומו צאו:
קריאה במקור
עץ יוסף על שמות רבה · פרק 20 · פסקה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
השולח אמרתו ארץ. וגו' עד מהרה ירוץ דברו. פי' מהרה ירוץ דברו להתקיים אף שהרשעים חושבים לבטלו:
קומו צאו ובזה בטל כל דבריו הראשונים:
בלעם אמר אל מוציאם ממצרים. פי' כיון שבלעם נתווכח עם בלק על שלא דקדק בדבריו ואמר עם יצא ממצרים דמשמע מעצמו. כ"ש שהיה ראוי שהכתוב ידקדק בדיבורו:
שהיה פרעה מלוה אותם וא"ל התפללו ובקשו עלי רחמים. כלו' מה שליוה אותם לא לכבודם נתכוון אלא להחניף להם לפי שהיה מבקש מהם שיתפללו עליו (יפ"ת):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6ac07766987c3b59138daef816b8fcc5f810059bea8f6b4751b5960346c7153