עץ יוסף על שמות רבה · פרק 45 · פסקה 6

הנה אנכי במקום אכ"כ כו'. וכדאי' בב"ר פ' ס"ח אין אנו יודעים אם הקב"ה מקומו של עולם או העולם מקומו. מן מה דכתיב הנה מקום אתי. הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו. וז"ש כאן המדרש אתר טפלה לי כו' פי' מקומי טפל לי. והכוונה הפשוטה ר"ל כמו שהמקום סובל ומחזיק כל דבר המונח עליו. כן הבורא אדון כל ית"ש הוא המקום האמתי הסובל ומקיים העולם והבריות כולם. שאם ח"ו יסלק כחו מהם רגע אחת אפס מקום קיום וחיות כל העולמות. וכמ"ש ואתה מחיה את כולם. והוא פנת יסוד אמונת ישראל (נפש החיים):

ואין אני טפל לאתרי. וממה שכתוב והנה ה' נצב עליו והנני עומד לפניך שם על הצור. דיברה תורה בל' ב"א:

והסירותי את כפי וגו' וראית את אחורי. ומפרש דהיינו מתן שכר של צדיקים שיתן להם באחרית הימים בעוה"ב:

הסעודה של ג"ע שהוא ציור תענוג גשמי מרמז אל הרוחני יושג ענינו לנביאים שיציירו מדרגת התענוג ההוא. אבל מתן שכרן שהוא ציור תענוג רוחני לא ראו. כי מי שהוא בגוף לא יוכל לצייר ציור תענוג רוחני:

עין לא ראתה כו' פי' עין לא ראתה זולת ה' המתן שכר שיתן למחכה לו לעוה"ב:

מה רב טובך אשר צפנת כו'. משמע שהוא צפון ונעלם מעין כל. וה"ק מה רב טובך הצפון ונעלם מעין כל דהיינו שכר הרוחני. ומה רב טובך אשר פעלת לוחוסים בך והראית אותו לנביאים והיינו סעודת ג"ע. ולכן אמר נגד ב"א כלו' שהראית אותה להם:

כל טובי על פניך. וכדדייק בתנחומא דה"ל לכתוב אני אעביר טובי וכתיב כל טובי לרבות גם מדת הפורעניות שהיא נמי טובה היא כדאמר בב"ר פ"ט טוב זו מדה טובה. מאד זו מדת פורענות כו':

ראה אוצר גדול כלו' כי רבים הצריכים ליהנות מאוצר זה דרובא דעלמא לית להו זכות דבני עליה המה מועטים וע"כ קורא אותו גדול: