כך פתח רבי תנחומא בפסיקתא פ' י' ובתנחומא סדר זו ולא הזכיר כאן רק מ"ש בסופן (בפסיקתא שם סי' ט"ו) ועוד א"ל הקב"ה למשה כו':
קריאה במקור
עץ יוסף על שמות רבה · פרק 39 · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מה שלוו ממני. החטא נקרא הלואה שנעשו חייבים כלוה למלוה. והחטא הזה הוא העגל. ולכן אמר שיפרעו בנתינת השקלים לכפר על נפשותם. ובפסיקתא שם כי תשא וגו' ונתנו איש כופר נפשו א"ל הקב"ה משה מיתה הם חייבים על שעשו את העגל אלא יתנו כפרת נפשם ונתנו איש כופר נפשו:
הוי כי תשא דריש ליה כמו תשיא שיעשה את ב"י נושים כלו' שידעו שהם חייבים:
ואשלמה להם דריש עוד תשא לשון חיוב לענין שיהיה ה' כאילו חייב להם ויפרע להם. והיינו והיה מספר בני ישראל כחול הים שע"י שהם המקיימים מצותיו במנינם שלא ימנום אלא בשקלים ירבה אותם ויהיה מספרם בלתי אפשר למנות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6ac07766987c3b59138daef816b8fcc5f810059bea8f6b4751b5960346c7153