הה"ד לא שלותי כו'. ומלת ויבא עמלק מרמז על ויבא רוגז וברישא מפרש ליה בד"מ ואח"כ מפרש ליה לענינו:
קריאה במקור
עץ יוסף על שמות רבה · פרק 26 · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הה"ד לא שלותי כו'. דריש ליה בישראל כי כמקרה איוב קראנו שלא שלונו ולא שקטנו:
לא שלותי מבבל. ולא הזכיר גלות מצרים לפי שנגאלו ממנו גאולה שלימה והצליחו אחריו ולא יזכר עוד:
זו מרים ע"ש המירור. שהיא תיקנה אותו בזכותה:
ע"ש ההריון. שהיתה בהסתר שע"י גזירה זו פירשו מנשותיהם שלא יהיה להם הריון ואז נולד אהרן שהיה גואל לסוף פ"ג שנים וכן הוא בס' הישר וגם כשנולד בטלה הגזירה:
שנא' כי מן המים משיתיהו. הרי שנקרא ע"ש המים שכיון שהושלך הוא למים מיד בטלו הגזרה כדלעיל פ"א:
זה עמלק. שבא מרוגזו של הקב"ה על שלא שמרו השבת. או על שרפו ידיהם מן התורה (ת"נ):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6ac07766987c3b59138daef816b8fcc5f810059bea8f6b4751b5960346c7153