ר' יהודה אומר כו'. מפרש ויסע שרצו לחזור למצרים והסיען כו':
קריאה במקור
עץ יוסף על שמות רבה · פרק 24 · פסקה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אלא בשביל חמשה דברים. הכוונה שאחר שנתבאר להם כאן השגחת ה' באשים בהרכבתם בענני כבוד. ויכלתו בקריעת ים סוף ושכר ועונש בבזת מצרים ונקמתם. ומציאות ה' ואחדותו במה שהשיגו על הים ואמרו זה אלי ואנוהו. חשבו כי אין צורך עוד לעשות עמהם אותות ומופתים שכבר נתבארו להם עיקרי הדת. וחשבו שאחר שנתנו להם שבע מצות ב"נ לא יוסיף ה' עליהם. ולזה אפשר לשוב מצרימה. וכבוש הארץ חשבו שיוכל להיות בהמשך הזמן:
כבר מתו כולם. שחשבו שכולם רדפו אחריהם. וטענתם היה שקר שהקב"ה אסר להם לחזור למצרים מפני שהוא ערות הארץ. אך מפני שהתעקמו בטענתם. בא משה עליהם בטענת בהוציאך את העם ממצרים תעבדון וכו':
ע"פ הגבורה לא נסעו כו'. צ"ל ר"א אומר על פי הגבורה נסעו אלא שהסיען משה במקל. וכוונת ר"א שאחר שמצינו שע"פ הגבורה היו נוסעים לעולם כאומר על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו. ג"כ כאן על פי הגבורה נסעו. ומשה על פי הגבורה הסיען. ומה שתלה הדבר במשה. לפי שהסיען בעל כרחן:
נתנה ראש כו'. האי קרא במרגלים כתיב והכא מייתי ראיה דכיון דבמרגלים כשאמרו נשובה מצרימה אמרו נתנה ראש ועשו ג"כ כמו שאמרו כדכתיב וימאנו לשמוע וגו' הכא נמי שרצו לשוב מצרימה מדאצטריך משה להסיען בע"כ שמעינן נמי שאמרו נתנה ראש. ומ"ש המדרש יכול שאמרו ולא עשו ת"ל כו' כולה במרגלים מיירי:
ת"ל וימאנו לשמוע וגו'. ויתנו ראש לשוב לעבודתם במריים. אלמא נתנה ראש בפועל:
ע"ז היתה בידן של ישראל. מתחלה כבר היתה בידם כדכתיב ועבר בים צרה:
לכך נאמר ויסע משה את ישראל מים סוף. פי' שהסיע מדבר שהיה עם ישראל בים סוף ואיזו זו הפסל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6ac07766987c3b59138daef816b8fcc5f810059bea8f6b4751b5960346c7153