אתמהא כלו' דרך שאלה א"ל כן (מת"כ):
קריאה במקור
עץ יוסף על שמות רבה · פרק 43 · פסקה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מותר לך כו' כאן משמע שהוא כענין התרת חכם. אבל בשוח"ט מזמור צ' משמע שהוא ענין הפרת הבעל לאשתו כמ"ש במשה איש אלהים בעלה דמטרוניתא. פי' מושל על הטבע כמ"ש הגר"א ז"ל בפירוש התורה ר"פ וזאת הברכה:
לפיכך נקרא איש אלהים. מבואר בשוח"ט מזמור הנ"ל למה נקרא שמו איש אלהים מה האיש אם מבקש להפר נדרי אשתו מפר כו' כך כביכול כו':
וכן ויחל משה. נראה שצ"ל ד"א ויחל משה ושייך לס' זה. דריב"ל קמפרש ליה הכי ויתפלל משה ע"י פנים שנתן לו ה' במה שנכתב ה' אלהיו (היינו אלהיך בל' יחיד) ולא בלשון אלהיכם לנוכח הרבים. שבזה האופן פתח לו פתח להליץ על ישראל. שאף כי ידע ה' שאפי' היה אומר בל"ר היו חוטאים. מ"מ אמר בל' זה כדי שיוכל להשיב תשובה כנגד השטן המקטרג לומר שטע בזה וכדמפרש ומסיים הוי ויחל משה:
שמא להם אמרת כלו' שיש להליץ עליהם שהם לא הבינו הדבר. וזה פליג אמדרש דחזית פסוק ישקני שחזר הדבור על כל אחד מישראל כו' והוא אומר לו הן והן ע"ש:
ולפיכך חזר וכתבה בל' רבים. כוונתו על עשרת הדברות שבפ' קדושים תהיו שנא' בתורת כהנים שנשנו בה כל עשרת הדברות. דוק ששם ותמצאם. רק שאינם מסודרים בסדר שבי' הדברות. וע' בתורת כהנים שם וברש"י ובתנחומא. ומ"ש וכן בכל המצות כוונתו על יתר התשע דברות הנוספים על דבור ראון שהזכיר אני ה' אלהיכם שולם בלשון רבים (יפ"ת):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6ac07766987c3b59138daef816b8fcc5f810059bea8f6b4751b5960346c7153