כל בן נכר לא יאכל בו אמרו רבותינו כו'. לאשמועינן דהאי בן נכר לאו דוקא עכו"ם דההוא מתושב ושכיר לא יאכל בו נפקא. אלא פי' ישראל שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים. ולמדו פירוש זה מק"ו של משה:
קריאה במקור
עץ יוסף על שמות רבה · פרק 19 · פסקה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שאינן מועדים. שאינן מעותדים ומזומנים בכל עת לדבורו של מקום. כד"א ונועדתי:
ואתה פה עמוד עמדי. רישא דקרא אמור להם שבו לאהליכם. דהיינו להתירם בתשמיש שאסר להם. וקאמר עלה ואתה פה עמוד עמדי. משמע דלא שרי ליה לשוב לתשמיש. הרי שמתחלה מסתמא עשה כן מדעתו והסכים הקב"ה עמו וע' בתוס' פרק ר"ע:
שנא' ויקרא אליו ה' מן ההר. דאע"ג דכתיב תחלה ומשה עלה אל האלהים פירושו וכבר קרא אליו ה' כי בלא רשות לא עלה:
כל בן נכר. דהיינו ישראל עובד כו"ם כדלעיל:
את התורה. שהיא קדושת עולם. ועיין לקמן פ' מ"ו ובמס' שבת:
מיד וישבר אותם. ובמס' שבת מפרש ומנין שהסכים הקב"ה על ידו שנאמר אשר שברת ואמר ריש לקיש ישר כחך ששברת ואפשר שחסר זה פה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6ac07766987c3b59138daef816b8fcc5f810059bea8f6b4751b5960346c7153