הה"ד תן לחכם שבצלאל עשה שלא כדברי משה בטוב טעמו שנתחכם יותר ממשה:
קריאה במקור
עץ יוסף על שמות רבה · פרק 50 · פסקה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
זה נח שהוזהר להביא ז' מטהורים אל התיבה וע"י זה הבין והוסיף לעשות קרבן מהם:
מהו ויבן בב"ר פ' ל"ד ויבן נח מזבח לה' ויבן כתיב נתבונן כו' דדריש ליה כאילו הוא בקמ"ץ:
זה משה שלמד לעצמו ולמד לישראל:
שנא' עיר גבורים עלה חכם. ובמשה קמיירי שעלה למרום והוריד התורה כדדריש בויק"ר פ' ל"א:
שהיה לומד תורה פי' דתן לחכם היינו מה שניתנה לו תורה מפי הגבורה ויחכם עוד היינו מה שלמדה לישראל ועי"כ התחכם טפי על דרך ומתלמידי יותר מכולם:
ומטיבן פי' שהיה מחזירן למוטב:
והוא מוסיף להם חיים דורש סוף המקרא הודע לצדיק ויוסיף לקח והוקשה לו שנראה כעובר על בל תוסיף. לזה דורש שההוספה היא במה שהוסיף חיים לישראל ע"י לימודו אותם כי הוא חיי האדם. ופי' לקח לקיחת החיים:
זה בצלאל שפעמים החכם יתחכם יותר ממלמדו כענין בצלאל שכיון לדבר יותר ממלמדו משה:
ומלמד לישראל תורה שמשם הדיבור יוצא למשה כמ"ש ונועדתי לך שם ודברתי אתך וגו':
אין כבודה שתהא התורה מונחת בלי כלי. ואף שכבר היתה התורה נתונה בארון של עץ כדפרש"י בסדר עקב. אפשר שהיה אומר איו כבודה של תורה להיות מונחת בארון של עץ אלא בארון של זהב:
אנו עושין הארון ואח"כ המשכן. בפ' הרואה א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן בצלאל על שם חכמתו נקרא בשעה שא"ל הקב"ה לומר לבצלאל עשה לי משכן כו' ע"ש (וע' ביפ"ת):
על שמו ולא שהוא לבדו עשאו. דהא כתיב ועשו ארון שלא עשאו בצלאל לבדו וכדאמר לעיל פ' ל"ד ע"ש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6ac07766987c3b59138daef816b8fcc5f810059bea8f6b4751b5960346c7153