יפה תואר על קהלת רבה · Parasha 12 · פרק 14 · Midrash 1

לאחר שהיה למוד לשמש מטתו וכו'. וא"ת רב ביבי ורב ור"י במאי קמפלגי דמר מוקי לה בוסת ומר בנבלה ומר בשבת וי"ל דלר' ביבי משמע אץ ברגלים הענין תשמיש ע"ד בין רגליה כרע וכדדרשינן בפ' המוצא תפילין בהא דמוקי קרא בכופה אשתו לתשמיש ורב ור"י מפרשי רגלים כמשמעו אלא דלרב אין החטא ברגלים ממש אלא שלסבת מהירותו בהליכותו חוטא שלוקח מהחנויות הראשונות שפגע בם שאלו היה מדקדק להשגיח ללכת עוד ולראות שיש חנויות אחרות ויחקור איזו היא הכשרה לא היה נכשל ליקח מהנבילה ולר"י העבירה נעשית בדריסת הרגל ממש ויש חלוק אחר בדבריהם דלר' ביבי מיירי קרא בדבר שבערוה שצריכה ודאי זריזות גדולה ליזהר מלהכשל ולרב מיירי באיסור לאו ואשמועינן דאפ"ה בכה"ג צריך זריזות מלהכשל בשוגג ולר"י מיירי בדרבנן שתלישת הקוצים בדריסתו אפי' לר"י דאמר דבר שאין מתכוון אסור אינו אלא מדרבנן קמ"ל קרא דאפ"ה צריך ליזהר מהשוגג ור"י ור"ל נמי מפרשי רגלים כפשוטו אלא דקמפרשי ליה בענין ההליכה לב"ה להקריב קרבנות ולר"י היינו דוקא בחטאות ואשמות שהן באין על חטא דבכה"ג לא טוב לבוא לב"ה כי יותר טוב שיזהר ולא יבא לעשות כאלה ע"ד הנה שמוע מזבח טוב וכמ"ש בפרק מי שמתו שמור רגליך וכו' שמור רגליך ולא תחטא משתחטא ותביא קרבן וכן בפ"ק דחגיגה ר"ל רמי כתיב הוקר רגליך וכו' ע"ש באריכות: