לכשישוב העפר אל הארץ. פי' כשנקבר הגוף ול"ק דמשמע בב"ר פ' כ"ב דמקמי קבורה אפשר דנשמה עולה למעלה דאין ה"נ הכא ואתיא לומר שמאז אין בו עוד רוח וכהאי דאית' בפרק שואל כל שאומרים לפני מת יודע עד יסתום הגולל דכתיב וישוב העפר אל הארץ כשהיה פרש"י גופו קרוי עפר ומששב אל הארץ כשהיה מיד והרוח תשוב שאין בו רוח עוד. עוד י"ל כשכלה הגוף ונהיה עפר ואתא למימר כדתניא התם כל י"ב חדש גופו קיים ונשמתו עולה ויורדת לאחר י"ב חדש הגוף בטל ונשמתו עולה ושוב אינה יורדת. מ"מ מ"ש ואם לאו ואת נפש אויביך יקלענה פי' אחר ששב העפר אל הארץ שהוא זמן עלית הנפש אל האלהים אם אינה זוכה לזה היא נקלעת וקאמר לה הכא משום דכתיב אל האלהים אשר נתנה דרשינן שאינה עולה אל האלהים כשאינה טהורה כדתניא והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה תנה לו כמו שנתנה לך בטהרה ופרש"י אשר נתנה קרא יתירה הוא לדרוש הוי זהיר שתשוב אליו כמו שנתנה לך נקיה בלא עון.
קריאה במקור
יפה תואר על קהלת רבה · Parasha 12 · פרק 7 · Midrash 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0cd97e25d606e1bf9ad3e97cdaac67128c53631b0c976e9537908bdba1021b42