לפי שאין מחללין שבת ויוה"כ אלא על בנה וכו'. לאו למימר דטעמיה הכא משום דלא נמול בח' וק"ל דלא דחי שבת אלא מילת ח' דהא בהא תליא דכי כתיב וביום דילפינן מיניה אפי' בשבת לנמול לח' כתיב וכדאיתא בשבת פרק ר"א דמילה דהא היכי מדמי הא לבן הנכריות דמנ"ל דבן נכרית אפי' דנחשב ככותים לא דחי שבת כיון דאפשר למולו בח' ול"ל נמי דטעמיה משום דס"ל כר' חמא בפרק רבי אליעזר דמילה דמוקי ביום הח' דוקא באמו טמאה לידה והשתא אפי' בן נכרית זה דאפשר בח' ליתיה בדין ח' ובדחיית שבת כיון דאין אמו טמאה לידה דא"כ מה צריך להוכיח דהאי לא מיקרי בר ישראל להוציא כל נשים וגו' אפי' תימא דמחשב כישראל לא דחי שבת מאי טעמא דלמאן דמפיק מדינה דוביום השמיני שאין אמו טמאה לידה אפילו בבן ישראל וישראלית קאמר וכגון יוצא דופן:
קריאה במקור
יפה תואר על קהלת רבה · Parasha 7 · פרק 23 · Midrash 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0cd97e25d606e1bf9ad3e97cdaac67128c53631b0c976e9537908bdba1021b42