יפה ענף על רות רבה · Parasha 2 · פסקה 1

לא ניתן ד"ה אלא להדרש כו'. דאי לא אתא אלא לפשטיה מאי קמ"ל בהזכרת השמות והענינים ההם דמה דהוה היה. ועוד דרוב עניניהם כבר נאמרו בנביאים ראשונים והכי איתא בפ"ק דמגילה ר"ש כי הוה פתח בד"ה אמר כל דבריך אחד הן ואנו יודעין לדרשן וע"ש בפירש"י ועמ"ש בויק"ר פ"א:

אב"ד של לכה כו'. משום דלא מצינו שמות אנשים במקום אחר לכה ומרשה. ומצינו שם מקום מרשה יושבת מרשה. לכן דורש ג"כ לכה בשם מקום ואבי פי' אב"ד:

זו רחב כו'. ואע"ג שרחב נשאת ליהושע כדאיתא בפ"ק דמגילה אפשר דשלה נתחתן לאחד מיוצאי חלציה ועז"א כאן ומשפחת רחב או פי' שהיה אב"ד ג"כ למשפחת רחב:

בבוסמין. פי' בשמים ותמרוקי הנשים ודריש בוץ מלשון בוסמין. ובקצת ספרים הגירסא בבי סימון ולא נתפרש פי' [מצינו קנה וסוף הנקראים סימוניא ועי' ערוך ונרויח בזה עוד אחד לדעת הגאון ר' צבי חיות זצ"ל אשר בחר לאמר מימרא הדומה לשמו ונקרא ע"ז. וגם הוא הי' ר"י בר' סימון]:

שנתיאשה מן החיים. שסכנה בעצמה בהטמנת המרגלים על מנת שישרפנה מלך יריחו אם ימצאם שם:

אשר בעלו למואב כו'. ודרש אשר באה עלה למו אב. ודרש עוד הפעם וישבי לחם שנדבקו בישראל לשבחה בב' בחינות. האחת שהסירה זנוניה מפניה ודבקה בתורת ישראל הטהורה מתועבות אלה. והב' שהסירה גלולי אלילי ארץ כנען ודבקה באלהי ישראל:

ששרתה עליה רוה"ק. וקרי לנבואה גדרה לפי שיש גדר וקצבה לנבואה וכדאמרינן בויק"ר פי"א אפי' רוה"ק ששורה על הנביאים אינו שורה אלא במשקל כו' ע"ש. אבל משיגרא דלישנא של המדרש דאמר עד שלא נכנסו ישראל לארץ נראה דמפרש גדרה מלשון גדר והפסק לא"י. משום דק"ל דהא אין הנביאים מתנבאים בחו"ל ואיך שרתה רוה"ק על רחב בחו"ל מאחר שזה היה קודם שנכנסו ישראל לארץ. כמ"ש במכילתא עד שלא נבחרה א"י היו כל הארצות כשרות לדברות משנבחרה א"י יצאו כל שאר הארצות. ומה שהתנבא יחזקאל בחו"ל על נהר כבר תירצו שם:

עשרה כהנים כו'. עיין בזה בפ"ק דמגילה: