לא גיירום ולא הטבילום כו'. פי' כיון דלא נתחדשה הלכה עדנה מן עמוני ולא עמונית עד בועז שנשא את רות כדאמרינן לקמן בריש פ"ד הלכך אלו גיירום לא הוו מצי מנסבי להו דבגירות ליכא איסור חתנות רק בז' עממין כדאיתא בפ' הערל וה"ה איסור עמוני ומואבי. אבל בגיות ליכא איסור אישות אלא הו"ל כזנות בעלמא דלא נאסרה גויה בצנעא אלא מגזירת בית חשמונאי והכא הוי בצנעא כי לא היו שם ישראל זולתם. וז"ש ולא היו נענשין עליהם. גם ממה שהיתה נעמי דוחה אותן שישובו אשה לבית אמה נראה דלא נתגיירו עדיין דא"כ חלילה להחזירן לסורן:
קריאה במקור
יפה ענף על רות רבה · Parasha 2 · פסקה 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולא היו נענשין עליהם. בעל א"א הגיה ולא הניחו הלכה להתחדש שאלמלא הניחו הלכה לחדש עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית לא היו נענשין עליהם. ול"ג עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית דבתר הכי:
בנותיו של עגלון. לפי מ"ש בפ' הספינה דאבצן זה בועז א"א לומר בנותיו ממש שהרי אהוד הרגו ומאהוד עד אבצן יותר ממאתים שנה. וצ"ל שהיתה מזרעו. אבל לפי מ"ש בפסוק ברוכה את בועז היה בן פ' שנה ולא נפקד משמע דאינו אבצן. ולפ"ז אפשר דבועז ורות בימי עגלון היו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 41e096ac560bffbbf5692a2e96a692533e4b39e6d0734e1a9b1e81d9887a8bd4