שנאמר מות יומת הנואף וגו' מחלליה מות יומת. ויש להקשות למה מביא ב' פסוקים אלו והלא בפרשת קדושים כתיב ביותר מן י' פסוקים דכתיב גבייהו מות יומת קודם ב' פסוקים הללו וכן מחלליה מות יומת אינו כתיב בפרשה זו ונראה כפי הוא רוצה לדמות הענין לדבש מה דבש יש בה צורך אכילה רק באופן שתקח הדבש מן הצד שלא במקום הדבורים כי עוקצה מר כן ענין זה מצינו בעילת מצוה ומצות עשה לקיים פריה ורביה אמנם במקום איסור עוקצה מר וכן שבת עונג היא אבל דוקא במקום היתר משא"כ לבשל בשבת אף שהוא לעונג שבת מכל מקום הוא כמוו שרוצה ליקח דבש במקום שהדבורים בו ונמצא כמשל דומה לנמשל משא"כ עבירות כגון מכשפה לא תחיה או הורג את הנפש דכתיב גבייהו מות יומת שם אין לדמות לדבש כי אין שם רק לא תעשה וק"ל:
קריאה במקור
ידי משה על דברים רבה · פרק 1 · פסקה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 397be4c455f944c7b7d7db0e2969e515af2f53cc02852a393e1d3edbfdb167fd