ולא בא לש"ש אלא לשם נויה של שרה וכו'. וברש"י מביא לשון המדרש שנתיירא משה שלא יעמוד לו זכות שבישר לאברהם שנשבה לוט וקשה והלא מחשבתו היה לרעה כדאי' כאן וי"ל שאכתי לא ידעינן שהיה מחשבתו לרעה רק מחמת שאנו רואים שלא עמדה לו הזכות שבישר לאברהם ע"כ אנו למדים שמחשבתו היה לרעה שאל"כ היה ניצול במדה כנגד מדה אלא ע"כ שהיה כוונתו לרעה וק"ל:
קריאה במקור
ידי משה על דברים רבה · פרק 1 · פסקה 25
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
יכול יהא מתפלל בכל שעה שירצה וכו'. ואין להקשות היאך א"ר יוחנן והלואי שיתפלל אדם כל היום כולו וי"ל דהתם ביחיד מיירי א"נ אדעתיה דרשות מיירי א"נ ע"י חידוש אבל קשה וכי מאחר שתפלות אבות תקנום ונפקא לה מקרא ע"כ בזמנם מתחלפים הם וי"ל דבתר דקים לן מקראי דג' תפלות הן ערבית ושחרית ומנחה רמינן אנפשיה ואמרינן דאבות תקנום ומפרשינן קראי דוישכם ויצא יצחק וכו' לענין תפלה מיירי משא"כ אי לא הוי ידעינן מדניאל ודוד שהן ג' תפלות לא הוה מוקמינן לקראי דוישכם ויצא על תפלה וק"ל כן אי' ביפ"מ:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 397be4c455f944c7b7d7db0e2969e515af2f53cc02852a393e1d3edbfdb167fd