הלכה אדם מישראל וכו'. וקשה למה מביא הלכה זו כאן ונ"ל לפי שאומר אח"כ שמא לרעתך פי' מתוך חומר דיני שבת שאין אתה רשאי לטלטל אף מנורה של פרקים. ושמא תאמר שהוא דבר שאין רוב הצבור יכולים לעמוד בה והראיה שלא שמרו ישראל את השבת אלא פעם אחת באלוש ע"ד דאי' אלמלי שמרו ישראל ב' שבתות מיד היו נגאלים וא"כ שמא תאמר לרעתך וכו' שע"י אזהרת שבת יתעכב הגאולה זה אינו אלא לטובתך נתתי לך את השבת וכו' דכתיב אז תתענג וגו' פי' לעתיד יהיה לך השכר ואדרבא לטובתך פי' שאם אתה משמר תהיה נגאל כדכתיב אז תתענג ע"י שבת תהיה לך עונג לעוה"ב ותהיה נגאל ולז"א בלשון יחיד כשאתה משמר שבת כראוי פי' אף שאחרים אינם משמרים ונתעכב הגאולה מ"מ לעתיד תטול אתה חלקו ע"ד שאחז"ל שלכל אחד יש שני חלקים זכה נוטל חלקו וחלק חבירו:
קריאה במקור
ידי משה על דברים רבה · פרק 3 · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 397be4c455f944c7b7d7db0e2969e515af2f53cc02852a393e1d3edbfdb167fd