היאך אחייך לעוה"ב. וקשה להבין מדרש זה ונ"ל ע"ד שמצאתי בספר ש"י גבי זהירות מביא לידי פרישות וכו' עד לבסוף רוח הקדש מביא לידי תתיית המתים פי' לפי שבעוה"ב עוולם התחיה מוכרח האדם להיות רוחני ע"ד דאי' שהקב"ה עושה להם כנפים פי' שיהיו כמו מ"ה בלתי גשמיות ולהסיר הגשמיות גזר הקב"ה מיתה שע"י זה ילך הגשמיות מן האדם ויזדכך ויהיו אח"כ כמלאכי השרת וא"כ זה שאמר הקב"ה כאן למשה אם לא אמיתך בעוה"ז היאך אחייך לעוה"ב ודו"ק כנ"ל:
קריאה במקור
ידי משה על דברים רבה · פרק 11 · פסקה 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שחקוק בו שם המפורש וכו' ונטל קרן הודו מבין עיניו. פי' ע"ד דאי' כמה פעמים שבשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע ניתנו להן זונאות והיה שם המפורש חקוק עליהם והטעם ג"כ כדי שיהיה להם חירות ממ"ה והנה אית' בגמ' בפ' ר"ע בשעה שחטאו ישראל ירדו ת"ר מלאכי חבלה ופרקו אותן קרני הוד שניתן להם ואית' בתוספתא שקרן הוד של משה היה מן קרני הוד שניתן לישראל כדעת מ"ד שכולם זכה משה ונטלם. וא"כ אותו קרן הוד שהיה למלאך המות היה ג"כ שם מפורש חקוק עליו ונטלו משה ממנו ואז היה משה יכול לשלוט עליו עד שעיור את עינו ודו"ק. ובירושלמי ובמדרש חזית בפסוק גן נעול אחותי כלה אי' אמר ר' איבו מלאך ירד וקלפו אותו הזיין שהיה שם מפורש חקוק עליו וא"כ לזה כוון המדרש נטל קרן הודו פי' שם המפורש כנ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 397be4c455f944c7b7d7db0e2969e515af2f53cc02852a393e1d3edbfdb167fd