ידי משה על דברים רבה · פרק 2 · פסקה 14

כשמתכנסין מ"ה ושואלין אימת ר"ה ואימתי יוה"כ וכו'. נ"ל דזה הוא שאלתם שלפום רהיטא הוא הטעם שלא אד"ו ראש לפי דאית' בירושלמי הוא ישפוט תבל בצדק ולאומים במישרים שלישראל הקב"ה דן ביום בשעה שעוסקים במצות ואו"ה דן בלילה בשעה שישנים מעונות ואי' כי חוק לישראל הוא ומשפט לאלהי יעקב שישראל נכנסים תחלה לדין והנה בכל יום ב' וה' ב"ד של מעלה דנין את האדם וא"כ אם יהיה ר"ה ביום הסמוך ליום דין של מעלה לפניו או לאחריו אז יהיו סותרים סברות אלו ואם כן מקשים ואימת יוה"כ הלא ביוה"כ יהיה ג"כ סמוך ליום דין ב' וה' לז"א הקב"ה אני ואתם וכו' פי' כי חוק לישראל הוא קאי כפירוש אחר שבגמרא שאין ב"ד שלמעלה נכנסים לדון עד שיקדשו ב"ד שלמטה את החודש ודו"ק. ולפי דאית' בשם אדוני אבי זקני הגאון מהרש"ל שאין לאכול בשר בליל ב' וה' לפי שדיני נפשות גומרים בלילה נמצא ע"כ כשדן הקב"ה בב' וה' ע"כ הדין הוא בלילה שלאחריו וא"כ אם יהיה ר"ה סמוך ליום ה' אז יהיו ע"כ או"ה קודמין לישראל וסברו מה"ש שזה הוא הטעם לא אד"ו ראש וא"כ שאלו א"כ ביוה"כ יהיה ג"כ חששה זו והטעם ששאלו מ"ה לפי שהם שרים של או"ה ומשיב להם הקב"ה וכו' ומה שהקשו כל הגאונים על א"א זקני הנ"ל כי איך כתב שדיני נפשות גומרים בלילה והלא בדיני ממונות נאמר זה אבל בדיני נפשות אין גומרין בלילה ולי הקטן נראה ליישב דה"ק דיני נפשות פי' או"ה הוא דן בלילה ע"כ כדאיתא והוא ישפוט תבל בצדק ומ"מ הואיל והקב"ה עוסק בדין של או"ה צריכין ישראל מ"מ לירא מחמת שהקב"ה עוסק בדין מ"מ. כן נ"ל בן המחבר: