שתפסה שתיקה בעצמה כרחל. הכוונה משום דלא צוה מרדכי עליה אשר לא תגיד אלא מתחלה כדי שלא ישאנה אחשורוש כשידע שהיא בת מלכים. אבל אחר שנשאה מה בצע בהעלם יחוסה ועל כל זה שמרה עדיין מצותו שהיה נראה לה גסות הרוח לגלות כבוד יחסה. וזה שאמר שתפשתה שתיקה בעצמה כרחל כי לא מהכרח מצות מרדכי היה אלא שתפסה שתיקה לעצמה דרך צניעות כרחל. ומה שכתב כאשר צוה עליה מרדכי. קושטא דמילתא קאמר שאף עתה עשתה כמצותו אף שלא צוה על הזמן ההוא [יפה ענף]:
קריאה במקור
עץ יוסף על אסתר רבה · Parasha 6 · פסקה 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
פלך שתיקה. נקט הלצת תפיסת פלך. לפי שמנהג אשה לתמוך בפלך. כלומר שכן מנהגה תמיד. שאף שהכירה באביה ימים רבים שכוונתו להחליפה באותה היתה שותקת:
ראתה סבלונותיה ביד אחותה. כשרצה לתת את לאה במקומה הלבישה סבלונותיה כדי שיטעה בה יעקב. ואפשר שבעודה ארוסה נתנה סבלונותיה ללאה כפי כוונתו לתת לו את לאה:
יודע היה במכירתו של יוסף. דיצחק ידע בדבר כדאיתא בבראשית רבה פרשה פ"ד והוא גלה לבנימין. וכתב היפה ענף ולא מצאתי מהיכן דקדקו ז"ל זה. אלא מדרשה דיש פה:
[יש פה ושותק. ואם תאמר ומאי רבותא והלא השבטים החרימו ושיתפו להקדוש ברוך הוא עמהם שלא יגידו ליעקב. ויש לומר דיצחק ובנימין לא נודע להם החרם. והא דלא גלו משום שראו שהסכים הקב"ה עם מכירתם שהרי הוא יתברך לא גלה ליעקב (יפה ענף):]
ואת דבר המלוכה לא הגיד לו. וזה בכלל צניעות הוא שלא יודע לאדם מעלתו כנאמר (משלי כז, ב) יהללך זר ולא פיך [מהרש"א]:
אסתר אין אסתר מגדת. והיא מבנימין. שהרי מרדכי מבנימין הוא דכתיב איש ימיני והיא בת דודו. והא דכתיב איש יהודי כבר נאמרו כמה תירוצים בפרק קמא דמגילה (יב, ב) וברבה לעיל (אות א):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8ff91fb885a7fb2719d8641115742a765fd7555ff8766baa240d20f2b0449dc2