מי אדון לנו דלסוף כופר בעיקר. ואומר כן ל"א האומרים ללשוננו נגביר כאילו אומרים אין אדון לנו (רש"י):
קריאה במקור
עץ יוסף על דברים רבה · פרק 6 · פסקה 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שיחתוך הקב"ה את לשונם. הוא דרך מליצה. והכוונה שיכשלו בלשונם ולשונם יגרום להם כל רע וצרה:
ע"י שהיו ביניכם בעלי לש"ה סלקתי את שכינתי כו'. וכדאי' לעיל סדר שופטים כל שאומר לש"ה מסלק השכינה כו' עד מה כתיב אחריו רומה כו':
שאני עוקר יצה"ר ואז אין שנאה ואיבה בתוככם וע"י האהבה יוקשרו אגודת ישראל ביחד לעבוד את ה' ועי"ז ישרה השכינה בתוכם ויזכו לתורה באמצעות השריית השכינה. ולכן הסמיך הכתוב יחד וכל בניך למודי ה' ע"י שיהיה רב שלום:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 94e5f49878e7a26e4631d92b14bf21a32a974789a67ea16a6fddb6970e0dff82