נותן כיסו לנכרי. מבעוד יום. והטעם דשרו ליה רבנן משום דאין אדם מעמיד עצמו על ממונו אי לא שרית ליה על שהוא שלוחו לישאנו בשבת. אתי לאיתויי ד"א ברשות הרבים [גמרא] והרבינו הרא"ש חולק על רש"י ז"ל וס"ל דאפילו משתחשך מותר ליתן כיסו לנכרי. והק"נ כתב דודאי רש"י ג"כ ס"ל אם בדיעבד לא נתן לו עד שחשיכה נותן. אלא שלכתחילה צריך ליזהר שיתן מבעוד יום. ובזה ודאי רבינו הרא"ש מודה ג"כ. ולא פליגי:
קריאה במקור
עץ יוסף על דברים רבה · פרק 1 · פסקה 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מנין ממה שקרינן בענין ראה החילותי תת לפניך. והרי לא התחיל עדיין. אע"כ דההתחלה הוא במה שהבטיחו שלא יהיה נושא להם פנים על איזה מצוה שעשו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 94e5f49878e7a26e4631d92b14bf21a32a974789a67ea16a6fddb6970e0dff82