אם שונן אני את חרבי כברק אני כו'. שונן הוא מלשון שנון וחד. כלו' אם אוציא הגזירה חדה מאד אזי יבטל כל המציאות רק שאני אוחז ידי במשפט:
קריאה במקור
עץ יוסף על דברים רבה · פרק 5 · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
א"ר נחמן אמר הקב"ה אם משנן אני את מדת הדין. כן הוא הנוסחא בהרבה מדרשים. ופי' אם הייתי מחדד את מדת הדין היינו לנהוג במדה"ד גמור בלא שתוף מדת הרחמים. ובקצת המדרשים הנוסחא אם משנה אני כו' ופי' אם משנה אני ממדתי לנהוג במדה"ד גמור בלא שתוף מדת הרחמים.
בימינו הוא מדה"ר שנקרא ימין. והצדקה היותר גדולה מהמשפט נמשך מהרחמים. וכן התורה העליונה:
בידו ביד שמאל. ור"ל אינה מסורה לשום אחד מהכחות העליונות רק ביד ה' ממש. וכן המשפט להנהיג עולמו במדת המשפט. ולכן תלוי חיות הנפש בעשיית המשפט:
אשר בידו נפש כל חי. ויד שמאל משמע כדכתיב אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים:
הוי שופטים ושוטרים וגו' תתן לך לרמוז לך לטובתך. שאם תשמור את הדין ותמנה שופטים ושוטרים אשמור לך את נפשך:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 94e5f49878e7a26e4631d92b14bf21a32a974789a67ea16a6fddb6970e0dff82