עץ יוסף על דברים רבה · פרק 3 · פסקה 12

שטרי אירוסין שטרי פסיקתא כו'. כמה אתה נותן לבנך כך וכך כו' [רש"י ב"ב קס"ז ע"ב]:

ונישואין כתובה:

אלא מדעת שניהם אבי החתן ואבי הכלה שטרי אירוסין מדעת שניהם. ושטרי נשואין מדעת החתן והכלה:

וממי למדנו מהקב"ה כו'. ובב"ב לא ילפינן זה מקרא כלל אלא מסברא ע"ש:

בשעה שקידש כו' ומי כתב כו'. כינה את התורה בשם שטר שהיא המקשרת את האדם לה' ומקדישו להיות מחובר בו יתב':

וקדשתם הרי שקדשם:

אימתי בדברו אתו על איזה עת קאמר בדברו אתו. בשעה שכתב את התורה כו' וכדמפרש:

כיצד נטל משה זיו הפנים:

התורה שניתנה למשה עורה כו'. ר"ל התורה שנתנה הקב"ה למשה להעתיק ממנה היתה כולה של אש [ר"ל בד' בחינות של אש שהם סוד תורה שבכתב עם תורה שבע"פ. מקרא משנה נביאים וכתובים וגמרא] והדברים עמוקים מסתרי התורה וסודותי':

ומלופפת ומחוברת ע"י חוטי התפירה. תרגום וחיבר ומלפף:

ר' שמאול ב"נ אמר מן הלוחות כו'. שבקבלת הלוחות נדבק בו מזיו השכינה. ואח"כ נאבד ממנו זיו הקרון כששיבר את הלוחות ואח"כ כשנתרצה הקב"ה לישראל החזיר לו הקב"ה:

אמר לו הקב"ה כשסדרת לישראל כו'. אפשר שצ"ל כשסרסרת לישראל. ור"ל כי שכר זיו הפנים זכה ע"י שהיה סרסור בין הקב"ה לישראל להביא להם את הלוחות והוא שיברן לכך נאבד ממנו אותו השכר. ואח"כ כשנתרצה הקב"ה לישראל אמר לו הקב"ה אתה היית סרסור ביני לבין בני ואתה שברת את הלוחות ולא די שנאבד ממך שכרך אלא אפי' אתה מחוייב לשלם אחרים תחתיהם כמו שאחז"ל נשברה החבית נשברה לסרסור [דרך הסרסור שהוא מודד ללוקח ובעד זה הוא מקבל שכר. ולכן אם נשברה החבית ע"י מדידה נשברה לסרסור וחייב לשלם]: