קריאה במקור

עץ יוסף על דברים רבה · פרק 7 · פסקה 9

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

מהו אם תקח אמרי. ר"ל שתיבת אם מיותר:

אצל מי שמוצא אלא אם תקח אמרי אם יהיה לך זכות. כצ"ל. שתיבת אם הוא תנאי אם יהיה לך זכות. תקח אמרי. שהתורה יקר הערך שמלאכי השרת נתאוו לה:

אמרו לפניו רבש"ע הנוה שיש לך. כצ"ל. או צ"ל הנאה שיש לך. דרש נות בית הדבר הנאה והיפה שבבית:

צופנים אוצרים:

ואני צופן לכם שכר. כצ"ל. וכ"ה במדרש משלי ובתנחומא:

אימתי אתם נקראים בני. שאשגיח עליכם כאב על הבן. כשתקחו אמרי היינו התורה:

סיימני עשה רושם וסימן שידעו הכל שאני בנך:

פורפירא בלשון יוני ורומיי בגדי תכלת (מוסף). ובנמשל פורפירא המצות שהם לבוש לנשמה. ועטרה היא התורה (ראשית חכמה שער האהבה):

והכל רואים שאתם בני. שע"י התורה והמצות תושגחו בהשגחה וידעו הכל שאתם בני. וזה שמסיים אימתי אתם בני כו' פי' אימתי אתם ניכרים לכל שאתם בני:

הוי (דברים כ״ט:א׳) ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אליהם וגו'. כצ"ל. ור"ל וגו' אתם ראיתם וגו' המסות הגדולות וגו':

שנא' המסות הגדולות אשר ראו עיניך. (דברים כ״ט:ב׳) כצ"ל:

ממסות גופיהן כו' דרש מלשון המסה והמקה שנימק גופם מפני רוב המכות:

שהיו נרשמות על גופיהן כו' וכ"ה בשוח"ט מזמור ע"ח וע"ש שלמד שם מקרא. ור"ל שנעשה אות על גופם מאיכות המכה ההיא:

מפתות כו' דרש המופתים כמו המפתים לשון פתוי. ור"ל שכשהורווח להם מן המכה נתפתו שלא לשלח את ישראל:

והיתה עושה פי' והיתה שוהה:

ולא היו חוזרים פי' לפיכך לא היו המצריים חוזרים מקושי ערפם לשלוח ישראל:

על הנוסח והמהדורה

מהדורה: Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
רישיון המהדורה: Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה: https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 94e5f49878e7a26e4631d92b14bf21a32a974789a67ea16a6fddb6970e0dff82