קריאה במקור

יפה תואר על שמות רבה · פרק 31 · פסקה 10

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ובאחרונה האדם פורכו. נראה דמפרש כסף נמאס לשון המסה ולכן אומר שהוא ככסף הנפרך והנמס. ומ"ש שמאסן הקדוש ב"ה הוא מדכתיב בתריה כי מאס ה' בם ונקט קרא לשון נופל על לשון:
2
יהא ביהמ"ק מתמשכן עליהם. יתכן שההתמשכנות הוא שעי"ז ישראל מתכשרים בחרבן ביהמ"ק יותר מבזמן הבית וכמשז"ל בחזית בפ' כפלח בחרבנה העמידה לי צדיקים ובישובה העמידה רשעים וזה כמו המשכון שע"י נזהר הב"ח לפרוע:
3
ונקראו אהליך כשהם בנויים כדכתיב אהל שכן באדם. ומ"ש ומשכנותיך כשהם חרבים פי' כי נקרא משכן גם כשהם חרבים אבל נקרא משכן אפילו בבנין וכדכתיב ונתתי משכני אלה פקודי המשכן כדלקמן פנ"א:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Midrash Rabbah, Vilna, 1878
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 314b757356d5f7a3a6cafa0c3157af1eea5fe9a30e4425a18089903673323609