יפה תואר על שמות רבה · פרק 9 · פסקה 12

רבי יהודה ורבי נחמיה כו'. שרש דבריהם דלכ"ע בכל מכה ומכה הי' נמשך זמן חדש ימים בין התראה והמכה. והטעם בזה לפי שביאת משה בראשונה היתה באייר שהוא זמן שקוששים קש לתבן. כדאיתא בס"ע. וס"ל כמ"ד במ"ר פי"א שג' חדשים נכסה מהם ומכיון שט"ו בניסן נגאלו נמצא שנמשך זמן ט' המכות כמו ט' חדשים כי במכת בכורות לא עבר זמן כלל כי התראה היתה בלילה וכדכתיב כה אמר ה' כחצות הלילה. ובלילה ההוא יצאו ממצרים אחרי אשר הוכו הבכורים. ופליגי אסתם מתניתן בעדיות דאיתא התם משפט המצריים י"ב חדש. ולפ"ז מחלקותם הוא בזה. חד סובר כי שלשה רביעי החדש נמשכו ימי ההתראה. ורבע אחד היה לימי המכה ואידך סובר להיפך ומ"ש כ"ד יום פי' שביום הכ"ד חדלה ההתראה ואז החלה המכה וכן האומר ז' ימים היו ימי התראה וכ"ד יום ימי המכה פי' כי ביום השביעי החלה המכה. ואע"ג שבמכת כנים ושחין לא כתיב התראה סובר כי היו גם בהם ולא נזכרו בקרא. ואע"ג דבחשך כתיב בהדיא רק ג' ימים וגם לפי מ"ש שם רש"י כי היה חשך כפול ומכופל ע"ש עדיין יקשה למ"ד כ"ד ימים [ובאמת לפי מ"ש רש"י כי שלשת הוא השילוש של ימים ויתפרש כמו שם המפשט י"ל גם כ"ד והוא שמונה פעמים שלשה כי שמות המפשטים מורים גם על רבוי בלי קצוב והראיה מחודש ימים על כל מכה הוא כמ"ש בזה לעיל וזאת הראתהו לדעת כי היו שמונה פעמים שלשה] וכן במכות צפרדע. ערוב. ברד. וארבה. בקש פרעה מאת משה להסירם בתפלה היתכן כי בכל אלה קרו כי פרעה בקש לחד אחר ז' ימים ולחד אחר כ"ד יום כי מיד שהעתיר לה' נעתר ה' לתפלתו וסרה המכה. וי"ל כי פה לא מיירי רק במכות שסרו מעצמם עד אשר עבר זמנם אבל במכות שסרו ע"י התפלה באמת לא התמהמהו כ"כ. וגם במכת חשך קרוב לומר כי כאשר יקרא פרעה למשה ואמר לכו עבדו וגו' בקש ממנו להעתיר לה' שתוסר המכה זו ממנו. ולכן לא שמרו את מועדם: