חצופים הם. מן המדרש הזה נראה דלא כמו שמפרש רש"י בביצה בפ' אין צדין ג' עזים הם שהם קשים לנצח ועוד שם מפני מה ניתנה תורה לישראל מפני שהן עזין ופירש"י שהן עזים ונתנה להם התורה שיתעסקו בה והיא מתשת כחם ומכנעת לבם. ונראה שהיא ז"ל מפרש שהם חזקים בכח ולא נראה כדבריו. אבל פירושו שהתורה נתנה להם מפני שהם שומרים אותה ולא יפנו לשחוק וללעג מתקוממיהם. וכמו דאיתא בחזית בפסוק יונתי אצלי הם יונה אבל אצל מתרוממיהם הם כמין חיות לפי שהם אומרים מה אתם רוצים מן השבת ומן המילה כו' ע"ש:
קריאה במקור
יפה תואר על שמות רבה · פרק 42 · פסקה 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מה כתיב בהם ויהי ביום השלישי וגו'. ואלמלא שהם קשים לא הי' ראוי לכל זה. דדברי חכמים בנחת נשמעים ולא בקולות וברקים:
וכי משה הי' תופש. פי' מה זה שאמר הניחה לי הלא גם אם יתפלל משה והקב"ה לא ישעה לתפלתו מי יכריחנו לשמוע בקולו:
ומתחיל לבקש להכותו. כלומר עושה כמבקש להכותו:
מיד התחיל. נראה דמפרש ויחל מלשון התחלה ועמ"ש הרמב"ן בחומש והטעם כי עד עתה לא נתן לבו להתפלל עליהם שחשב כי לא יעתר בעידן ריתחא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 314b757356d5f7a3a6cafa0c3157af1eea5fe9a30e4425a18089903673323609