ממצרים לארץ ישראל. צ"ל מחורב לא"י והמדרש לא בא לבאר מה שכתוב כי קרוב הוא כי הכתוב אינו צריך לראיה. אבל בא לדרוש ולא נחם אלהים מלשון נחת רוח כי בדרך זו אשר הלכו לא מצא הקב"ה נחת רוח במסעם כי חטאו מאד עד כי התמהמהו בדרך ארבעים שנה:
קריאה במקור
יפה תואר על שמות רבה · פרק 20 · פסקה 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אבל לא היה מתנחם על אותן שמתו. ופי' ולא נחם כי לא התנחם עד שינקום נקמת דם המתים במצרים וכמו שדרש בסוף סי' י"א:
והיתה שמחה לפניו. נראה משום דויהי משמש צרה ושמחה כדאיתא בב"ר פמ"ב לכן מפרש ויהי בשלח מלשון שמחה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 314b757356d5f7a3a6cafa0c3157af1eea5fe9a30e4425a18089903673323609