ונתנו י' פעמים על צוארו. פי' פעמים רבות ותפס מספר י' כמו ואפו עשר נשים וכדומה על מספר גוזמא וסכום בלי קצוב. ומ"ש שלח פרעה והביא סייף כו' כתב הר"ש אלמשוני והר"ם אל בילדה זצ"ל כי הוכיח מדלא כתיב ויבקש את משה להרגו וכתיב ויבקש להרוג משמע שמשה היה מצוי בידו והיה מבקש איך יהרגנו ולז"א שהכוהו בסייף ולא הזיקתו ושפתים ישק:
קריאה במקור
יפה תואר על שמות רבה · פרק 1 · פסקה 31
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולא הזיקתו. ועכ"ז הוצרך לברוח כי לא כל שעתא ושעתא מיתרחיש ניסא. וע"ע בזה הענין מ"ש ביפה קול בשי"ר על פסוק שני שדיך:
וסומין שלא הביאוך היינו אחר שברח. כי מתחלה הובא שם ונתנו חרב על צוארו ומשם ברח. ומ"ש מי שם הסגנים אלמים זה היה קודם שברח:
ומי עשה עצמך פקח. ואע"ג דאין צריך פקחות לזה י"ל שמשה לא היה מרגיש שנעשו אלמין וחרשין וסומין להתעורר לברוח. כי מי יתן לבו לברוח מבית המלך. אלא שה' נתן בלבו כך:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 314b757356d5f7a3a6cafa0c3157af1eea5fe9a30e4425a18089903673323609