שלא נתלה משה עליה. אף כי היה צדיק גמור וכ"ה בפ"ד דנדרים ריב"ק אומר גדולה מילה שלא נתלה למשה הצדיק עליה וע"ש עוד בברייתא. ואע"ג דאמרינן להיפך שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה וכן איתא בפ"ק דתענית כל המצדיק עצמו מלמטה מצדיקים עליו את הדין מלמעלה ופירש"י שמדקדקין עמו יותר י"ל אע"פ שמדקדקין להפרע הכל ממנו בעוה"ז מ"מ מאריך הקב"ה אפו לנגדו וכמ"ש תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורעניות ובפ' הי' נוטל במשנה גבי זכות היה תולה ג' שנים ובגמרא שם. וגם אמרו מצוה מגניא ומצלה ומכיון דלא האריך לו הקב"ה בזה מוכח שחביבה מילה:
קריאה במקור
יפה תואר על שמות רבה · פרק 5 · פסקה 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מלאך של רחמים היה. ופליגא על הא דאמרינן בפ' ד' דנדרים באו אף וחימה ובלעוהו. ומדברי המדרש הזה נראה דמפרשי ויבקש המיתו על משה קאי ודלא כרשב"ג בנדרים דמפרש ויבקש המיתו לאותו תינוק:
חתני תהיה אתה נתון לי. ולפ"ז חתן דמים וגו' הוא כעין תפלה ולפי תרגום אונקלוס נראה דמפרש כי דברה כה בלב בטוח שבוודאי בעלה ינתן לה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 314b757356d5f7a3a6cafa0c3157af1eea5fe9a30e4425a18089903673323609