הה"ד כל פעל ד' למענהו משום דק"ל למה צוה הקב"ה לקחת את האזוב אשר הוא השפל שבמינים בעת אשר חשף ה' את ידו הגדולה ועשה נפלאות וגבורות נוראות. הן במצורע אמרו לקמן במ"ר פי"ח הטעם מצורע ע"י שהגביה עצמו כארז לקה בצרעת השפיל עצמו כאזוב נתרפא (ומפרה אדומה דצוה ה' לקחת אזוב אין לנו לבקש טעם כי פרה וכל מעשיה חוק היא לישראל בלי טעם) ולכן הביא המדרש ע"ז את הכתוב כל פעל ה' למענהו ללמד לנו כי גם האזוב אשר הוא השפל שביצורים יתן כבוד לה' ונברא לכבודו כמו הגדול שביצורים ולפניו קטון וגדול שוים הם. ולכן גם בצאת ישראל ממצרים אשר נראה גדלו של הקב"ה עד אין קצה. צוה ג"כ לקחת את האזוב הקטון מאד. כי גם האזוב אשר בקיר יספר עוז ה' והדרו:
קריאה במקור
יפה תואר על שמות רבה · פרק 17 · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לא ברא אלא לכבודו. ולפ"ז קאי הכנוי למענהו על הפועל וזה הקב"ה. ולאפוקי מדעת המורה (וההולכים בשיטתו) בחלק ג' פי"ג שכתב שכל חלקי העולם מכוונים לעצמם ומפרש כל פעל ה' למענהו קאי על הפעול. כי לכל נברא יש תכליתו. אמנם בעיקר הדברים נוטה פשט דברי המדרש נגד הדעה האומרת כי האדם לבד הוא תכלית כל הבריאה. ומדברי המדרש נראה כי לכל אחד יש תכלית המיוחדת לכל הנבראים. וזה לספר כבוד ה' הודו וחכמתו:
אתה מוצא שצוה הקב"ה כו'. זה הוא מילתא אחריתי כי מלבד הקילוס שיש בכל נברא יש עוד תכלית של היצורים לעשות בהם מצות ה' ורצון קונם:
להקריב מהן קרבן. ובהמות ועופות הטמאות כשרות הן לקרבנות לבני נח:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 314b757356d5f7a3a6cafa0c3157af1eea5fe9a30e4425a18089903673323609