הה"ד ישבעו עצי ה' וגו'. יתכן שבא לתרץ למה כתיב הקרשים בה"א ולא כתיב קרשים וכמ"ש בכל דבר ודבר בלי ה"א. ועוד מאי עצי שטים עומדים שמובן מאליו שיהיו עומדים וזקופים למעלה וביומא דרשו ע"ז שעומדים וקיימים לעולם ועוד שאר דרשות. ובתנחומא דרשו בשביל ב' קושיות אלו שקאי על הקרשים שהתקין יעקב אבינו והעמידם לזה מקודם לכן. ואגדה דידן דורש מפני שארזים לא נבראו אלא למשכן כדלקמן לכן אמר הקרשים ועומדים שהם הנבראים ועומדים מתחלה לכך:
קריאה במקור
יפה תואר על שמות רבה · פרק 35 · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שהיא מצפת באש. פי' כשצפה על האש ובוערת בו. ובמ"ר הגירסא מוצתה באש וכוונה אחת לשתי הלשונות:
לא הי' העולם ראוי להשתמש בארזים. עמ"ש בזה בב"ר פט"ו:
וכי תענה על דעתך ששם היו צפרים כו'. משום דדריש בב"ר פט"ז ארזי לבנון אשר נטע שהיו כקרני חגבים ושתלן הקב"ה בג"ע לכן פריך שא"א שצפרים יקננו בג"ע. ומשני דמה דכתיב אשר נטע ה' פי' שיהיו למשמרת לביהמ"ק ששם מקריבים צפרים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 314b757356d5f7a3a6cafa0c3157af1eea5fe9a30e4425a18089903673323609