הה"ד פיה פתחה בחכמה וגו'. ופליגא אמכילתא דתני ששירה ראשונה אמרו ישראל במצרים והיינו השיר יהיה לכם כליל התקדש חג. וכן על מ"ד שהשירה ראשונה אמר אדם והיינו מזמור שיר ליום השבת כדאיתא במדרשות ובתרגום שיר השירים:
קריאה במקור
יפה תואר על שמות רבה · פרק 23 · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מה ראו ישראל לומר שירה באז. הנה אז ישיר משה איננו משירת ישראל ורק התורה תספר את זמן השירה מתי היה. וכן או הוחל לא נאמר ממכעיסי השם ורק הספר מספר כי אז הוחל וגו' אבל פירושו כמו באו הוחל היתה ראשית הזמן על כמה דורות שנמשכו אח"ז והכעיסו והקציפו את הקב"ה כי ראו ישראל לומר השירה באז אשר זה יהיה ראשית הזמן לבני אדם כי יודע להם אשר ה' הוא מלך עולם והוא ימלוך לעולם ועד:
ואין אז אלא לשון בטחון. ופי' של אז הוחל כי אז בטחו בהבליהם ואז ישיר כי אז בטחו באל מושיעם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 314b757356d5f7a3a6cafa0c3157af1eea5fe9a30e4425a18089903673323609