יפה תואר על שמות רבה · פרק 1 · פסקה 6

הדא הוא דאר"י כו'. בתנחומא גרס אר"י דסכנין וכצ"ל כאן. ונראה דמלות הדא הוא שייך לסימן שלפני זה יכן צ"ל וכל הענין הכתוב הזה. והיה כתוב שני האי"ן והמדפיסים טעו וחשבו שפירושו הדא הוא כמו בכ"מ במדרש:

אלא פעמים שזה מקדים לזה. כי בפ' וישלח מזכיר בני הגבירות תחלה בסדר תולדותם ושוב בני השפחות בסדר תולדותם וכן בפ' שמות וכן בפרשת במדבר וכן בנשיאים בדברי הימים. אלא ששם דן בין זבולון ובין יוסף. ובפ' ויגש נזכר תחלה בני לאה ואחריהם בני שפחתה ואחריהם בני רחל ואחריהם בני שפחתה. ובברכת יעקב תחלה בני לאה ואח"כ דן גד אשר ונפתלי ואחריהם בני רחל. ובפ' במדבר במנין השבטים תחלה בני הגבירות אלא שהכניס גד בין שמעון ויהודה ואחריהם נזכרו בני השפחות ומקדים אשר לנפתלי. וכן בפ' פינחס ובסדר הדגלים וכן בנשיאים שבפ' נשיא נזכרו יהודה יששכר זבולון ראובן שמעון גד יוסף בנימין דן אשר ונפתלי. ובמרגלים נזכר ראובן שמעון יהודה יששכר אפרים בנימין זבולון מנשה דן אשר נפתלי וגד. ובנשיאים המנחילים את הארץ שבפ' מסעי נזכר יהודה שמעון בנימין דן יוסף זבולין יששכר אשר נפתלי. ובפ' תבוא על הר גריזים שמעון לוי יהודה יששכר יוסף ובנימין. ועל הר עיבל ראובן גד ואשר זבולון דן ונפתלי. ובברכת משה ראובן יהודה לוי בנימין יוסף זבולון יששכר גד דן נפתלי אשר ובנחלות ט' השבטים ביהושע יהודה יוסף ובנימין שמעון זבולון יששכר אשר נפתלי גד. ובנחלות ביחזקאל דן אשר נפתלי מנשה אפרים ראובן יהודה בנימין שמעון יששכר זבולון גד ובשערים ראובן יהודה לוי יוסף בנימין דן שמעון יששכר זבולון גד אשר נפתלי. ויש טעם לסדר שמותם בכל המקומות כאשר תראה קצת מזה ברמב"ן פ' ויגש ופרשת שלח. ועל השאר מקומות הטעם גלוי ורק לסדרם בהר עיבל לא מצאתי טעם:

וישראל מקוראי. מדריש מלשון קורה וכמו מקרה שלי. ונמשך למ"ש אח"ז אף ידי יסדה ארץ וגו':