שיש מדבר ששמו שור. כי המדבר הזה נקרא איתם כי כן מצינו בפ' מסעי וילכו דרך שלשה ימים במדבר איתם וכן כתיב וילכו שלשה ימים במדבר והוא מדבר שור שע"כ הודיעו. לפתוח הבי"ת במדבר כמו שאמר הראב"ע אלא שקראו מדבר שור לרמוז לענין אברהם וכאלו פי' אל מדבר שור מפני דבור העומד בין קדש ובין שור:
קריאה במקור
יפה תואר על שמות רבה · פרק 24 · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שורות שורות דגלים דגלים. ע' לקמן במ"ר פ"ב בשעה שנגלה הקב"ה על הר סיני ירדו עמו כ"ב רבבות של מלאכים והיו כלם עשוים דגלים דגלים כיון שראו אותם ישראל התחילו מתאוים לדגלים כו' אלא שלדעת אגדתנו היה תאוה זו בים מכל מקום לא הפיק ד' רצונם עד אחר מתן תורה שהיו ראויים להדמות למלאכי השרת:
מדבר כוב. ונקרא שור ע"ד נוטריקון שרף ועקרב ורעב. ובמכילתא נראה דדריש מדבר שור מלשון הבטה ע"ד ותבט עיני בשורי על שם הבטת האפעה בצל העוף ע"ש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 314b757356d5f7a3a6cafa0c3157af1eea5fe9a30e4425a18089903673323609