אני נפדיתי עמכם. אף שיש סוד בדבר הזה מ"מ גם לפי הפשט יתפרש כי בישועת ישראל יודע שמו הגדול בארץ וכמו בצאתם ממצרים ולזה אומר אני נפדיתי עמכם. משא"כ כאשר בני ישראל ישבו במצרים בכור הברזל. לא ידע איש את שם ה' וזה הוא הכוונה כי השכינה היא בגלות:
קריאה במקור
יפה תואר על שמות רבה · פרק 15 · פסקה 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שה בשביל אלהים יראה לו. פי' כי בזכות יצחק שנפדה בשה זכו לזה. והדרש הוא מיתורא דקרא דכתיב ויקחו איש שה לבית אבות שה לבית אשר שה השני מיותר לכן דריש לדרש הזה. ואגב דריש זכר תמים לדרשא אע"ג דלא מיותרים הם:
זכר שהרג בכוריהם וכו'. דרש זכר לשון זכירה שבא זכר בכורי ישראל לפניו לטובה. אבל לא זכר ממש רמז לבכורות שגם בנקבות הבכורות היתה המכה וכמ"ש ז"ל שבתיה בת פרעה בכורה היתה וניצלה בזכות משה:
והיו משמרין אותו ד' ימים. שמקחו בעשור ושחיטתו בי"ד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 314b757356d5f7a3a6cafa0c3157af1eea5fe9a30e4425a18089903673323609