מה הכבד כועס כו'. דעת רז"ל כי הלשון כבד וקל איננו נופל רק על משא כבד או על עמל ויגיעה כמו כי כבד ממך הדבר. או על מספר רב וכמו ויהי המחנה כבד מאד מספד גדול וכבד כי הדבר המרובה בין באיכות ובין בכמות וכבד מהמועט אבל היות הלב קשה וחזק משמוע אין ענין לזה. ולכן יפרשו מלשון כבד שבריאה אשר זה הוא כנוי על הקושי משמוע וכמ"ש לקמן פי"ג ככבד הזה שהוא מתבשל וכו'. וכן יפרשו בכל מקום שנזכר כובד הלב. ולד"א בלשון שהכבדת וכו' מפרש ליה הכא לשון כבוד שר"ל שלא נכנע להשמע לה' אלא רצה לקיים כבודו כי בלשון זה נפרע בהכבדי בפרעה וא"כ מהתם ילפינן להכא דמסתמא הפרעון הוא מדה כנגד מדה:
קריאה במקור
יפה תואר על שמות רבה · פרק 9 · פסקה 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 314b757356d5f7a3a6cafa0c3157af1eea5fe9a30e4425a18089903673323609