יפה תואר על שמות רבה · פרק 11 · פסקה 1

הה"ד חזית איש מהיר וגו'. משום דק"ל מ"ש והתיצב לפני פרעה דלא דמי למ"ש בהתראת הדם לך אל פרעה בבקר הנה יוצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאור כי שמה הודיע לו הקב"ה את המקום איפה ימצאנו אבל הכא דלא הודיע לו המקום שימצאנו ק"ל למה כתיב התיצב. ומשני כי בא להגיד לו אשר בשביל זריזותו בשליחות יתנשא להתיצב לפני מלך. והוא מעין מ"ש לו ראה נתתיך אלהים לפרעה מה שלא היה מתחלה שהיה עומד לפני יתרו שהוא הדיוט והיה צריך להתכבד בו כמ"ש במכילתא פר' יתרו עד עכשיו משה מתכבד בחמיו. ויתכן דהכוונה במ"ש התיצב לפני פרעה ענין זריזות ואומץ הלב ע"ד התיצב והכן לך וכמ"ש גבי נצב לריב איטימוס לעיל בב"ר פמ"ח והכוונה כי לא יירא מפרעה וכל חילו וידבר אתו קשות. וע"ז הביא חזית איש מהיר במלאכתו גו' שהכוונה כי הזריז ומהיר לא יסוג אחיר ולפני מלכים יתיצב ויראה זריזותו וכחו. משא"כ לפני יתרו שהי' נכנע תמיד לפניו:

עשית קדש חול. כי מלכים קאי על הקב"ה ואיך תפרשהו על פרעה:

שהיה מהיר במלאכת המשכן. שהיה משתדל על עושי המלאכה למהר מלאכתם שנגמר בג' חדשים כדלקמן פנ"ב. או מהירות הקמתו שהיתה ע"י רוה"ק בנקלה. ולפי ענינו לא היה אפשר להקימו אלא בטורח גדול כדמשמע התם. ודריש ע"ז לפני מלכים לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. ובל יתיצב לפני חשוכים לפני אלו שנפרדו מתוך עדת ישראל. כמו קרח ועדתו:

בל יתיצב לפני חשוכים זה פרעה. ולפ"ז מתפרש הכתוב בדרך תמיה. אם איש מהיר במלאכתו כמו משה אשר הוא מהיר במלאכתו ויתיצב לפני הקב"ה. ואיך לא יתיצב לפני פרעה. ולכן קם לנגדו והביא עליו המכות. עד אשר הכניע את לבו החזק:

אפי' הם רוצים באחרונה. זה מיירי בחוטא לחבירו דלא מהני תשובתו לה' עד שיפייס את חבירו וכשרוצה לעשות כן מיסב הקב"ה את לבו שלא יעשה כן. וכן היה בפרעה שהיה משעבד את ישראל שכל שאינו משלם אין ממש בתשובתו אבל אם יחטא לה' ועשה תשובה גמורה נקרא גם הוא צדיק גמור ולא יזכרו עונותיו עוד:

אע"פ שהם רוצים לשוב. והכתוב דבק לדלעיל מיניה דכתיב ויאמר כי ישובון מאון וקאמר כשיחנפו בראשוגה אסרם באחרונה: