למה כדי להעלות אתכם. הקשה מהר"י בן לב ז"ל מאי עילויא היא אדרבה יחשב לסכלות שמאירים למאיר העולם ועוד מאי דמיונו עם המשל שם הוא כדי שלא יחזיק לו טובה וכאן אינו כן. ותירץ שה"פ שרצה ה' שלא יהא ישראל כפוי טובה רק שיודו בטובה ובזה לבד השי"ת נפרע ממה שעשה ולזה צוה שיאירו נרות רמז להודאתם כשם שהאיר להם ועל זה יתעלו לפני האומות שיראו שאינם כפויי טובה. והמשל הוא כן שהפקח נפרע מהסומא ממה שמדליק הנר כי בזה מורה שקבל טובה ממנו ולכן שוב לא יחזיק לו טובה שכבר פרעו במה שהודה בטובו. ולדעתי העילוי הוא בזה. כי הכל יודעים שאין הקב"ה צריך לאור הנדלק. ורק בשביל שהוא האיר לישראל במדבר צוה כי גם הם יאירו לו אף שאינו צריך וכמ"ש בחזית יונתי תמתי כביכול כב' תאומים לא זה גדול מזה וזה חבתו ית' אליהם שאינו רוצה שיתחסד עמהם ועמ"ש בב"ר פי"א. וזה ענין הפקח עם הסומא ממש שכוונתו שיעשה לו הוא ג"כ כמו שעשה הוא לו וי"ל כי הקב"ה חפץ לזכות את ישראל שיקבל שכר מהמצות אשר הם עושים ויהיו ראויים מצד עצמם לקבל הטוב. ולא בתורת חסד וזה הוא העילוי אשר נתן להם:
קריאה במקור
יפה תואר על שמות רבה · פרק 36 · פסקה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 314b757356d5f7a3a6cafa0c3157af1eea5fe9a30e4425a18089903673323609