קריאה במקור

יפה תואר על שמות רבה · פרק 50 · פסקה 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
תן לחכם ויחכם עוד זה נח כו'. משום דק"ל דזה פשיטא אשר המרבה ללמוד יוסיף חכמה בלבו לכן דריש בתלתא אנפי. הא' שמלבד החכמה הנמסרת לו יבין עוד דבר מתוך דבר ויוסיף חכמה מעצמו וכמו שמצינו בנח. וזה שמסיים לפי שהחכם שומע דבר ומקיימו ומוסיף עליו. והב' שמלבד התחכמותו עוד מחכים לאחרים ויתפרש ויחכם עוד נפעל יוצא וכמו ויחכים עוד וכאשר מצינו במשה שלמד לעצמו ולמד לישראל. והג' שפעמים החכם יתחכם יותר ממלמדו וכמו שמצינו בבצלאל שכיון לדבר יותר ממשה המלמדו. וע"ע בדברינו בב"ר פל"ד מ"ש בענין נח:
2
זה משה שנאמר עיר גבורים עלה חכם. וזה הכתוב מדריש בויק"ר פל"א על משה ע"ש. ומ"ש כאן ומטיבן יתפרש ע"פ מה דאיתא בנדרים שלא נתן ה' התורה אלא למשה ומשה נהג בעין טובה ונתנה לישראל שנאמר טוב עין הוא יבורך ולכן אמר ומטיבן. וע"ע לעיל פמ"ז סי' ג':
3
ומלמד לישראל תורה שמשם הדבור יוצא כדכתיב ונועדתי לך שם ודברתי אתך וגו':
4
הארון ואח"כ המשכן. הך אגדתא פליגא על הא דאיתא לקמן בתחלה עשה את הקרשים ואח"כ את הארון וכן נראה בפרק הרואה שבצלאל אמר שמא כך אמר לך הקב"ה עשה משכן ארון וכלים וזה אין קושיא לפי אגדה דידן למה כתיב בויקהל מקודם ויעש יריעת עזים ואח"ז ויעש את הארון די"ל כיון דארון נמנה בין הכלים לכן סמך הכתוב הארון אליהם מפני שהוא כלי אחד:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Midrash Rabbah, Vilna, 1878
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 314b757356d5f7a3a6cafa0c3157af1eea5fe9a30e4425a18089903673323609