פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה · פרק 29 · פסקה 7

מלמדך להועיל. היל"ל מוריך או מודיעך ע"כ דורש ע"פ מדת ממעל מלמדך מלשון מלמד הבקר כמ"ש שופטים ג' ל"א ויך אותם במלמד הבקר שש מאות איש:

מסקיד לך. בערוך ערך מסקיד וכתב במ"ע יש נוסחאות שכתוב בהם מסקיר ברי"ש ותרגום כי כאשר ויסר איש את בנו דמסקיר גבר ית ברי':

ג' שמות. קהלת רבה פסוק דברי חכמים דף קט"ו ב' במ"ר פר' יו"ד סימן ד' פסיקתא רבתי פר' ג' סימן ב' וז"ל שם ושם המשנה קורא אותו מרדע והמקרא קורא אותו דרבן ומלמד דכתיב במלמד הבקר וכן להציב הדרבן ש"א י"ג כ"א:

שמורה בינה בפרה. ויותר נכונה הגירסא שם ושם שמדור בינה בפרה שדרבן נוטריקון דר בן שע"י ההסקרה מכניס בינה בלב הפרה להבין איך לחרוש כאלו עושה דירה לבינה בלב הפרה:

אמר הקב"ה. היינו מ"ש אני ה' מלמדך להועיל שתלמוד ק"ו ממלמד הפרה תחלה ע"פ מדת ממעל וזה מלמדך מלשון מלמד הבקר על חיי עוה"ז ובכן ק"ו על עצמך לחיי עוה"ב:

נקולוגס פלוני. בערוך ערך נקלוגוס ובערך דקלוקוס ופי' במ"ע בלשון יוני מליץ טוב מלמד זכות הוא סניגור הוא פרקליט הוא דקלוקוס והכוונה שהקב"ה מלמדנו ומדריכנו איך לזכות בזכות אבות שמרומזים כאן ע"פ גז"ש אברהם בתיבת באחד לחודש כמ"ש יחזקאל ל"ג כ"ד אחד היה אברהם זכרון תרועה בשופר של איל זכר ליצחק מקרא קודש ישראל מקוראי ועי' כל זה בפסיקתא פר' מ' סי' ה' ומ"ש מקוראי כמ"ש בפסיקתא סוף פר' מ"א מקוראי מזומני שזמנו לסעודה שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים ע"ש: