וכי תחדל לנדור. לא אמר וכי תחדל להביא קרבן שההבאה מצוה רק שלא יהיה בנדר עי' ירושלמי ריש נדרים ועי' בקוה"ר פסוק זה דף צ"ו א' כל הענין:
קריאה במקור
פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה · פרק 37 · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מעשה באחד שנדר. כמ"ש ב"ר ריש פר' פ"א ואחר נדרים לבקר איחרה נדרו נתבקרה פנקסו וכ"ש עובר בים במקום סכנה נבדק ונתבקר:
סוף שבא לידו. כמ"ש וידור יעקב נדר אם יהיה אלהים עמדי וגו' והאבן הזאת וגו' עשר אעשרנו לך ושכח לקיים נדרו עד אחר כ"ב שנה שע"כ בא לידי כל דברים אלו:
הסירו את אלהי הנכר. מה ששללו משכם:
ויהי ביום השלישי. וס"ד ויקחו שמעון ולוי איש חרבו וגו' כל הענין שהרגו כל אנשי שכם:
לשון הרע. שאמרו עליו לשון הרע וא"כ אינו דומה לשנים האחרים שעשו בניו ובתו ויתכן שהכוונה שקבל הוא הלשון הרע מה שאמר לו על בני לבן וזהו וישמע יעקב את דברי בני לבן שלא כתוב ויאמרו לו בני לבן אלא ששמע וקבל. ועי' ב"ר פר' ע' סימן ד' וכן הוא בהדיא בתנחומא וישלח סימן ח' באריכות והזכרתיו בב"ר פר' פ"א סימן ב':
מתה עלי רחל. שהנדר הוא הרי עלי ועי' מ"ש בזה בב"ר שם פ"א:
נדרו ושלמו. והשכר הוא מ"ש בס"ד יובילו שי למורא שיזכו להביא דורון למלך המשיח:
כי דרש ידרשנו. ור"ד כי תדור נדר לה' אלהיך לא תאחר לשלמו כי דרוש וגו' והיה בך חטא ודורש מעמך מגופך ונפשך שתמות ור' אמי דורש ממ"ש והיה בך חטא וכתיב (וכי יהיה באיש חטא משפט מות) וכתיב הנפש החוטאת היא תמות ועי' שבת דף נ"ה:
בל יחל ובל תאחר. בל יחל היינו מ"ש בריש מטות לא יחל דברו ורישא דקרא ואיש כי ידור נדר ובל תאחר בפסוק הנ"ל לא תאחר לשלמו וצ"ע למה שינה לומר בל יחל בל תאחר:
כך בערכין. וכאן בפרשת עירכין התחיל איש כי יפליא נדר בערכך נפשות שיש לעירכין דיני נדר ובשביל זה הובא כל המאמר לכאן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: fe582713f94767a9d2da5973dc8f289978fb97d77d85b586098e47065432b6b9