קריאה במקור

פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה · פרק 20 · פסקה 3

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
לשחוק אמרתי מהולל. מדרש קהלת סוף פסוק זה דף פ"ז:
2
עד שגמרו סעודתם. שלא רצה להפסיקם ולצערם ולהפסיד המצוה שאכלו אצלו ת"ח וצדיקים ובקוה"ר שם איתא שהניחם גם לגמור ברכת המזון רק אחר ברכת המזון שצריכים לברך ברכת חתנים ז' ברכות אז גלה להם שיברכו ברכת אבלים וכאן חסר מ"ש בקוה"ר שם מה מעורב היה השחוק של אלישבע בת עמינדב ואגב זה הובא גם המעשה של כבלי:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Midrash Rabbah, Vilna, 1878
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: fe582713f94767a9d2da5973dc8f289978fb97d77d85b586098e47065432b6b9