פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה · פרק 34 · פסקה 1

שמבריחו מן העריצים. כסיסרא ויבין ונבוכדנצר וכדומה:

את החולה. שנקרא דל כמ"ש מדוע אתה ככה דל בן המלך אצל אמנון וכמ"ש חזקיהו מדלה יבצעני:

כל מי שמבקר. נדרים דף ל"ט:

יעלו ששים. יכנסו ששים ויפחתו כל אחד חלק מששים וירפא מחליו:

שיהיו אוהבים אותו כנפשו. כאהבת דוד ויונתן דבר שאינו נמצא. ואפילו שאין אוהבין אותו כנפשו אעפ"כ מי שנכנס לבקר החולה מרויח לו מחליו.

ר' יונה. ירושלמי סוף פאה:

ובשעה שנותן לו. פי' אחר שנתן לו וכבר הוא ביד העני הוא מודיע שלא ידאג לשלם לו כי העיקר הוא שבעת שניתן לו לא יכלם מלקבל שסובר שהוא הלואה:

כ"ב פעמים כתוב אשרי. הנה נמצא כ"ה פעמים אשרי בתהלים אך גם בילקוט כאן גם בילקוט תהלים מ"א הגירסא ג"כ כ"ב פעמים אשרי ובהכרח לומר שלא חשבו חז"ל כ"א אותם אשרי שסמוכים למעשה הטוב אשרי האיש אשר לא הלך אשרי כל חוסי בו וכדומה אך יש שלש אשרי שאינם סמוכים למעשה טוב והם אלו א' בסוף מזמור קכ"ז אשרי אשר מלא את אשפתו מהם וכן במזמור קל"ז אשרי שישלם לך את גמולך אשרי שיאחז ונפץ אך כל שאר הכ"ב הם אצל מעשה הטוב כמו זה שמביא כאן אשרי משכיל אל דל ומ"ש מכולם לא נטלו אפוכי בהכרח שהכוונה שאפוכי של אשרי משכיל אל דל גדול מכל אפוכי שנטלו שאר הכ"א אשרי שכאן כתוב ביום רעה ימלטהו ה' מן הגיהנם שיזכה לעוה"ב מיד: