זבחי אלהים. עיקר הדרש הוא מ"ש כאן זאת תורת העולה היא העולה שב' תיבות היא העולה מיותר ע"כ דורש שפי' שהכתוב מתמיה היא העולה האם בזה יש די לעבוד הש"י וכמ"ש בסוף הסי' ואגב דורש הפסוק כולו:
קריאה במקור
פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה · פרק 7 · פסקה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וחרנא אמר. שהזכיר ר"י בן טרטוס וזבדא ששניהם דרשו בפסוק זה אך היו מסופקים מי אמר כך ומי אמר כך ע"כ אמר סתם חד אמר וחרנא אמר פי' ואחר אמר ודעת רבנן ידעו בבירור. ועי' בסנהדרין דף מ"ג ע"ב:
כל מה שפסל. עיקר הכוונה שאצל בהמה פסול שבור ואצל האדם הכשיר שבור היינו לב נשבר ונדכה ומ"ש כל מה שפסל הוא לשון גוזמא:
כך אמר הקב"ה לישראל. וכן מ"ש אמרו לפניו שכל מה שדקדקו חז"ל מן הפסוקים אומרים חז"ל בלשון זה אמר הקב"ה וכו'. וכמ"ש בריש הסי' היא העולה שמתמה וכי די בזה לקרבן להקב"ה וגו'. ועי' במ"ר ריש פ' י"ג כמו כאן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: fe582713f94767a9d2da5973dc8f289978fb97d77d85b586098e47065432b6b9