פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה · פרק 17 · פסקה 5

מה חם סרסו. כמ"ש סנהדרין דף ע' פדר"א פרק כ"ג ועי' ב"ר פר' ל"ו סימן ז' מש"ש בפירושו. מדרש תדשא ריש פר' י"ז:

והארץ היא מתקללת. ענין הדמיון שכנען הוא בן רביעי של חם וכמ"ש בב"ר שם סימן הנ"ל כך הארץ היא רביעית לברכה כמ"ש ויקרא כ"ו מ"ב וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור (וע"פ הזוהר היא מדת דוד רגל הרביעי) וכן בענין הקללה שתלקה כמו כנען והדבר למוד מענינו שמדבר בנגעי בתים ולענין זה הזכיר כנען כאן ע"פ מדה ט"ז מיוחד במקומו וענין כנען מפורש במקומו ע"פ מדה י"ז:

כולם תגרים. עי' ב"ב דף ע"ד א':

אליעזר הוא כנען. ב"ר פר' נ"ט סימן ט' וש"נ ומבואר:

בא ברוך ה'. כאומר אתה שנאמר עליך ארור כנען מעתה אתה ברוך ה' וכאמרם במדרש שאמר אחד לחבירו הסומא שלום לך בר חרי פי' בן חורין והשיב לו מנין אותו יודע שהוא בן עבדים וכן כאן (ויתכן שהוא מרומז במ"ש בראשית כ"ו כ"ט אתה עתה ברוך ה' אמר כן לכנען שעמד עם יצחק וכמ"ש וגם אתה לא הגדת לי שהפך פניו כלפי פיכול וכן כאן כלפי כנען הוא אליעזר שנקרא ברוך ה') ועל זה רמז כאן שהצרעת היא לברכה כמ"ש שכנען הוא אליעזר נהפך מארור לברכה: