פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה · פרק 32 · פסקה 4

שלא היו ממזרים. כמ"ש בסמוך בסימן ה' ועי' שמ"ר פר' א' סימן כ':

הוא היה ממזר. ובת"כ הגירסא כממזר ור' לוי כאן חולק על מ"ש בשמ"ר שם דשם איתא שהיתה סבורה שהוא בעלה וכו' ומ"ש אמר דהדין גברא הוא פי' שלכך רמזה לו לומר שהיא רוצה שינאוף עמה ועל עצמו אמר כן המצרי:

ויפן כה וכה. שהוא מיותר שהיה די במ"ש וירא כי אין איש אלא פי' ויפן כה הוא רוה"ק כמ"ש כה אמר ה' וכה ראה מה שעשה לו בבית ובשדה ומ"ש וירא פירושו שראה ברוה"ק:

שאין מי שיעמוד ויקנא. כמ"ש ישעיה נ"ט ט"ז וירא ה' וירע בעיניו וגו' וירא כי אין איש ושם פי' שאין איש שיעמוד ויקנא וכן כאן וירא כי אין איש וכן פי' מ"ש וירא פנחס כמ"ש במ"ר פר' כ' סימן כ"ד וכ"ה ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש ומ"ש ויהרגנו סובר שהרגו ממש כמ"ש ר' יצחק באגרוף הרגו וג' דעות של תנאים אלו ג"כ בשמ"ר פר' א' סימן כ"ט שם ודעת ר"נ שהרגו בשם כמ"ש בשמ"ר שם א"כ מ"ש כי אין איש פי' שאין חכם וצדיק שיהרגנו בשם:

שאין תוחלת עתידה. פי' שראה ברוה"ק שאין תקוה להקב"ה שיעמוד ממנו ומזרעו שיעבוד אותו וזהו כי אין איש:

ר' יצחק אמר. בשמ"ר שם הגירסא במה הרגו ר' אביתר אמר באגרוף הרגו וי"א מגרפו של טיט וכו':

ולהכות באגרוף רשע. ללמד שסתם הכאה הוא באגרוף וצ"ע למה לא אמר באבן וכמ"ש בסדר משפטים והכה איש את רעהו באבן או באגרוף. ואולי שאם הרגו בשום דבר היה מפרש במה הרגו ומדלא פירש משמע שלא לקח שום דבר רק באגרוף של עצמו:

במסטירין של ישראל הרגו. במדה טובה שיש לישראל שאינם הולכי רכיל ומגלי סודות שלכך נמשלו לחול ובזה הרגו במה שטמנו בחול ונחנק שם ורמז משה בזה לישראל שישמרו הדבר בסוד ולא יגלו ובערוך ערך מסטר א' גורס במסטורין של בני ישראל קברו וגם בשמ"ר שם איתא מאמר זה על מ"ש ויטמנהו בחול: