פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה · פרק 23 · פסקה 7

פתר קרי' כו' שתי בנות מאם אחת. פותר הפסוק של כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען לבד הדרשה שבסימן הקודם שכך פירושו כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען שתיהן שוות זו כזו:

שתי בנות מאם אחת. דורש מ"ש ביחזקאל כ"ג בן אדם שתים נשים בנות אם אחת היו שאם הכוונה על מה שמביאה בפרשה שם על אהליבה ואהלה ירושלים ושומרון איך היו בנות אם אחת בירושלים היו בני שבט יהודה ובנימין יהודה מלאה בנימין מרחל ושומרון עשרת השבטים שאמותם רחל ולאה בלהה וזילפה אלא שפירוש הפסוק על מצרים וכנען ועל מצרים מפורש בפרשה שם כמה פעמים וביחוד בפסוק שמביא בסמוך אשר בשר חמורים ועל כנען מרמז במ"ש בנות אם אחת שהיו שוות במעשיהן לרעה משאר אחיהם כוש ופוט. ואהלה ואהליבה היו דומות לשתי בנות הנ"ל:

והשרה אותה במבוי אחד. ואח"כ אמר לא כמעשה אלו ולא כמעשה אלו ובהכרח שהכוונה אח"כ בא להשרות אותה במבוי אחר והמבוי הראשון כבר היתה יודעת מעשיהן ונשמרה מהן וכשבא להשרות אותה במבוי אחר שאין ידוע מעשיהן רק המלך שידע הזהיר אותה שגם השניה שוה לראשונה ותזהר גם מהשניה ובזה הנמשל דומה למשל מעשה מצרים שכבר ידעת ועתה היה יודע שגם מעשה כנען כן:

מרוב זנוני זונה. זה צ"ע שספר נחום כולו בנינוה מדבר ובהכרח כוונת המדרש לפרש מרוב זנוני זונה פי' שאת נינוה למדת להרע מרוב זנוני זונה היא כנען המוכרת גוים בזנונים. וכמ"ש כאן בסוף פרשה זו אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים אשר אני משלח מפניכם שנמסרו במעשיהם הרעים ביד ישראל שבעה גוים ומשפחות בכשפים וכמ"ש מפורש בסדר שופטים כי אתה בא אל הארץ אשר ה' אלהיך נתן לך וגו' לא ימצא בך מעביר בנו וגו' מעונן ומנחש ומכשף וגו' כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו פי' שעל כן אתה יורש אותם וזהו משפחות בכשפי' על כנען:

אמר להם הקב"ה. מבואר בסוף סי' הקודם ע"פ המדות: